1. ביום 18.12.12 נתבקש התובע (בהודעת עו"ד נורית לוי) לנמק מדוע לא תימחק התביעה מחמת חוסר מעש כנגד נתבעת 5 (גב' רוזנפלד) אשר לא התגוננה.
2. ביום 24.1.13 נטען ע"י ב"כ התובע שכתב התביעה נמסר לנתבעת 5 בכתובתה של נתבעת 3, חברת קרן ספרא פנמה ישראל בע"מ (להלן גם: החברה), שנתבעת 5 היא בעלת מניות בה. לטענתו, כמצוין באישור המסירה מיום 20.1.13, ובתצהיר המוסר (צורפו כנספחים) - המסירה נעשתה לידי עובד החברה, שסרב להזדהות, בכתובת החברה שנרשמה ברשם החברות - רח' יפו 216 ירושלים.
3. ביום 18.2.13 הגיש ב"כ נתבעת 3 הודעה בדבר העדר המצאה לנתבעת 5, וטען שלא ניתן להמציא כתבי טענות לבעל מניות בחברה, באמצעות המצאה לעובד החברה, וכי התובע מנסה לחמוק מהצורך לבקש היתר המצאה לחו"ל עבור נתבעת 5.
4. בהחלטתי מאותו יום הוריתי לתובע, בין היתר, להבהיר כיצד המצאה לעובד חברה יכולה להיחשב המצאה לבעל מניות בה.
5. התובע הגיש הבהרה ביום 1.3.13, ובה נטען כדלהלן:
א. בנוסף למסירה שבוצעה ביום 20.1.13 (כדלעיל), בוצעה מסירה נוספת ביום 7.11.12, גם היא במשרדי נתבעת 3 שברח' יפו 216 בירושלים (אישור המסירה צורף להבהרה כנספח א').
ב. עו"ד שור שמייצג את נתבעת 3 הודיע שאינו משמש כב"כ לקבלת כתבי בי דין עבור נתבעת 5, אך כתובת משרדו היא אותה כתובת שרשומה כמשרדי נתבעת 3 - רח' יפו 216 ירושלים - ושם בוצעה המסירה.
ג. עפ"י ההלכה הפסוקה, בהעדר אפשרות לאתר את כתובת מגוריו של בעל הדין, די בהמצאה לכתובת החברה שבה בעל הדין הוא בעל מניות, על מנת לראות בכך המצאה כדין, ובעניין זה מפנה התובע לבש"א (מחוזי, ת"א) 9952/03 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט ולבש"א (שלום, אשק') 294/08 קליין נ' לוי, המפנה להלכה שבבש"א 9952/03 הנ"ל.
ד. בדיקה נוספת ברשם החברות העלתה שעל כל מסמכי החברה (שצורפו כנספח ב' להבהרה) חתומה גב' עדינה ג'קלין ארליך, באמצעות ייפוי כוח שקיבלה, כביכול, מנתבעת 5, וזאת ללא שום פרט זיהוי וללא העתק מייפוי הכוח הנטען. התובע העלה תהייה הכיצד זה ב"כ נתבעת 3 או עו"ד רינה אורון מזרחי החתומה על מסמכי ייסוד החברה, טוענים שאינם יודעים פרטים על נתבעת 5, אינם מייצגים אותה ועוד.
6. בתגובה שהגיש ב"כ נתבע 3 ביום 5.3.13, הוא ציין שאם רומז התובע שנתבעת 5 היא דמות פיקטיבית, אזי ממילא המצאה לנתבעת 3 אינה יכולה להיחשב המצאה אליה. כן ציין שעיון בפסקי הדין שאליהם מפנה התובע, אינם מציינים את שהתובע טוען, ומה גם שעל בש"א 9952/03 הוגש ערעור, שנתקבל (רע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט). כן הפנה ב"כ נתבעת 3 להתכתבות בינו לבין ב"כ התובע שבמסגרתה הסביר לו שבניין שערי העיר הנמצא ברח' יפו 216 בירושלים, ושבו שוכן גם משרדו הוא בניין משרדים גדל מאוד, וציין שככל הידוע לו, נתבעת 5 נושאת דרכון בריטי ואינה מתגוררת בארץ.
7. עיינתי בכל החומר שהוגש והגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא ביצע המצאה כדין לנתבעת 5.
8. ראשית, למרות כל טענותיו של התובע בדבר מסירה לנתבעת 5 במשרדי נתבעת 3 שברח' יפו 216, עיון בשני אישורי המסירה שצרף, מעלים כי המסירה בוצעה בכתובת שאין לה כל קשר גם לנתבעת 3, והתובע לא הבהיר את פשרה: רח' שטראוס 17 ירושלים. אישור המסירה הראשון, מיום 20.1.13 נמסר לעובד עלום אשר סירב לחתום או להזדהות בשמו, ומשלא הובהרה, ולו סמכותו לקבל מסמכים בשם נתבעת 3, קו"ח שאין לראות בכך מסירה לנתבעת 5. גם מאישור המסירה השני, מיום 7.11.12, אשר הוסף באופן מפתיע רק להבהרה מיום 1.3.13 ולא לתגובה מיום 24.1.13 לא יוכל התובע להיוושע. זאת משום שלאישור מסירה זה לא צורף תצהיר המוסר, והתובע גם לא הבהיר מה הקשר שבין נתבעת 5 לבין הכתובת שבה בוצעה המסירה, ומיהי אותה חדווה שחתמה על אישור המסירה.
9. שנית, וגם לו הוכיח התובע מסירה לעובד מוסמך של החברה, במשרדי החברה (מה שלא הוכיח, כאמור), עדיין, לא הבהיר התובע הכיצד מסירה כזו, יכולה להיחשב בענייננו מסירה לנתבעת 5 שהיא בעלת מניות בנתבעת 3 (וגם זאת, כביכול, כפי שהוא רומז בהבהרתו). בעניין זה אציין שעיינתי בבש"א שאליה מפנה התובע, אך בבש"א זו לא נאמר, ולו ברמז את שהתובע טוען שנאמר בה. כל שנקבע בבש"א זו הוא שדי בכך שהוכח כי בוצעה מסירה גם בכתובת, שלטענת המבקש עצמו, הוא מסר לבנק בעבר לצורך זה ושבה הייתה צריכה להתבצע המסירה על מנת לקבוע שהייתה המצאה כדין, והמבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין. כך נאמר מבלי לשלול שההמצאה לכתובת מגורי המבקש, הייתה גם היא המצאה כדין. באשר לבש"א 294/08 מסכים אני שלא היה ראוי להפנות אליה, כאשר כל שצוין שם בקשר לבש"א 9952/03 הוא שאין באמור בבש"א הנ"ל כדי לשרת את המשיב בבש"א 294/08. כפי שציין ב"כ נתבעת 3 ההחלטה בבש"א 9952/03 נהפכה ברע"א 3521/04 ופסק הדין בוטל, אם כי יש לציין שלא נהפכה ההחלטה הספציפית שניתנה בעניין המסירה כדין, אלא שביהמ"ש העליון סבר שראוי היה לבטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, מכוח שיקול הדעת המסור לביהמ"ש לעשות כן, במקרה של המצאה כדין.
10. מעבר לנדרש אוסיף, שהתובע גם לא הבהיר כיצד ניסה לאתר את כתובת המגורים של נתבעת 5 (ומהי?) וכיצד ניסה להמציא לה לשם את כתב התביעה כך שממילא, אינו מצוי באותו מצב שבו היה התובע בבש"א 9952/03.
11. לאור האמור, איני מוצא מקום להידרש לטענותיו האחרות של התובע.
12. בטרם אורה על מחיקת התביעה כנגד נתבעת 5, אתן לתובע הזדמנות נוספת ואחרונה להגיש בקשה מתאימה בעניין נתבעת 5, (אולי תחליף המצאה, אם לא ניתן לבצע המצאה ממש) וזאת עד יום 4.4.13. לא יעשה כן במועד, תימחק התביעה כנגד נתבעת 5 מחמת חוסר מעש, ללא מתן החלטה נוספת בעניין.
13. התיק ייקבע לעיון אצל עו"ד נורית לוי ביום 5.4.13.
ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ג, 05 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.